כלאמ”ר (כתב לא־מרובע)

עברית היא שפה,
לא כתב.

מיפוי חד־חד־ערכי חסר אובדן מהכתב העברי המרובע ל־ASCII סטנדרטי — כדי שהעברית תוכל לחיות בכתובות אינטרנט, בקטלוגים, בהערות קוד ובכל מקום שבו יוניקוד עברי נשבר או מפריע.

אם תשאלו אדם לא־ישראלי מצוי איך נראית עברית, סביר להניח שהם ידמיינו משהו בסגנון הבא:

כתב עברי מרובע מסורתי
הכתב העברי המרובע המסורתי — כפי שמקובל לחשוב בחו”ל

אם תשאלו ישראלי מצוי, סביר שידמיין דבר דומה — אך אולי בגופן מודרני יותר, עם סריפים עדינים או ללא סריפים כלל:

דפוס עברי מודרני
דוגמא של גוּפן ישראלי מודרני טיפוסי

יש מי שיציין גם כתב  רהוט (”כתב־יד”) מודרני, שהוא הרבה פחות מוּכר למי שלא חי בארץ:

כתב יד עברי מודרני
כתב יד עברי מודרני

— או גירסאות מסורתיות פחות מוכרות, כגון כתב רש״י, המקובל בפירושי תלמוד:

כתב רש״י
כתב רש״י — הנפוץ בפירושי התלמוד

יש מי שמכיר צורות נוספות של הכתב העברי לאורך הדורות – כמו הכתב הרהוט של יהודי ספרד באימפריה הערבית בסוף ימי הביניים, אשר לא במפתיע הושפע מהכתב הערבי:

כתב יד ספרדי מימי הביניים
כתב יד ספרדי רהוט מימי הביניים
(באדיבות ספריית הבודליאן, אוקספורד)

— או הכתב הרהוט של יהודי אשכנז מאותה תקופה, שהושפע מהסגנון הגותי הלועזי:

כתב יד אשכנזי מימי הביניים
כתב יד אשכנזי, מאותה תקופה (באדיבות ספריית הבודליאן, אוקספורד)

מי שבקיא יותר בתולדות הכתב העברי עשוי לציין שהכתב העברי הקדום — שהיה משותף לכל עמי כנען, ובכללם ישראל ויהודה, עד סוף ימי בית ראשון, ואשר שימש בסיס לאלפבית היווני, שממנו התפתח האלפבית הרומי — יכול לשמש גם הוא:

כתב עברי קדום / כנעני
עברית קדומה — הכתב המקורי, המשותף לכל עמי כנען

אך רק כשרואים את אותו הטקסט בכתב מוֹרס עברי:

מורס עברי
מורס עברי

— או בברייל עברי:

ברייל עברי
ברייל עברי

— מתחילים להבין שעברית היא בראש ובראשונה שפה, ולא כתב ייחודי — ושתווי העברית יכולים להשתנות מאוד בצורתם הגרפית ועם זאת לשמר את שלמות השפה. במילים אחרות, כל עוד מוסכם שסימן מסוים מייצג את האות אל”ף, אחר את האות בי”ת, אחר את האות גימ”ל, וכד׳ עבור כל אותיות האלף־בית — כל אוסף של סימנים יכול לשמש לייצוג עברית.

עם תובנה זו, קל לראות שאפשר לדמות את הכתב העברי בכל מערכת תווים — כל עוד שומרים על מיפוי חד־חד־ערכי מלא (ורצוי כזה שקל יחסית לקשר אותו לכתב המרובע המוכר).

מיפוי כזה הוא זה שמוּצע בשיטת כלאמ”ר (כתב לא־מרובע, קרי ”כלומר”):

טבלת המיפוי של SimHebrew
מיפוי כלאמ”ר לכתב המרובע המסורתי: לכל אות עברית מרובעת (כולל צורתה הסופית) יש תו ASCII יחיד המקביל לה.

ההשלכות של עברית מדומה זו בתווים לטיניים — SimHebrew בלעז— הן עצומות, שכן השימוש בכתב העברי המרובע הוא בלתי־אפשרי, מוגבל או בעייתי ביישומים רבים ובהקשרים אלקטרוניים אחרים. השימוש בכלאמ”ר מאפשר לתקשר בעברית בכל סביבה אלקטרונית או ממוחשבת התומכת ב־ASCII סטנדרטי (כלומר, האלפבית האנגלי). לדוגמה, הטקסט שלעיל ייראה כך בכלאמ”ר:

dg sqrn wT bim mauczb, ulpty mxa kbrh

— וחמשת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית ייראו כך:

a brawit bra alohim at hwmiim vat harx.

b vharx hiith tohu vbohu vkowç yl-pni thom; vruk alohim mrkpt yl-pni hmim.

g viamr alohim ihi aor; vihi-aor.

d vira alohim at-haor ci-Tob; vibdl alohim bin haor ubin hkowç.

h viqra alohim laor iom vlkowç qra lilh; vihi-yrb vihi-boqr iom akd. {p}

קריאה וכתיבה של כלאמ”ר דורשות מעט תרגול, שכּן בין אם שפת האם שלכם היא עברית או אנגלית, עליכם לאמן את המוח לזכור שהתווים אינם נקראים כמו באנגלית (בדיוק כפי שאתם יודעים שלא לבטא צרפתית, כמו Champs Élysées כ״צ׳אמפס אליזיס״), אלא כאותיות העבריות שהם מייצגים. עם זאת, המשימה הזו קלה יותר מפני שגרפית מדובר במעין תמונת ראי של הכתב העברי המרובע — כפי שאפשר לראות כשהופכים כל טקסט כלאמ”ר בתמונת־מראה אופקית:

SimHebrew במראה, מול הכתב העברי המרובע
דוגמת טקסט בכלאמ”ר מעל המקבילה שלו בכתב עברי מרובע.

עם זאת, מטרת הכלאמ”ר איננה להחליף את הכתב העברי המרובע היכן שהוא זמין ופועל היטב, אלא לשמר אותו או להעביר מידע בעברית בהקשרים שבהם הכתב המרובע איננו זמין, או נוטה להשתבש. לכן, מרכיב חיוני בשיטת הכלאמ”ר הוא הממיר הממוחשב, שיכול להמיר טקסט עברי מרובע ל־כלאמ”ר — וחזרה — ללא אובדן מידע. לחצו על הכפתור למטה כדי לנסות.